נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הגיש היום את הדו"ח השנתי של הנציבות לשנת 2020. הדו"ח יימסר לשר המשפטים, גדעון סער, וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. לאור התפשטות הקורונה.

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן: "אני מתכבד להגיש לשר המשפטים את דו"ח הנציבות לשנת 2020. בשנה המורכבת הזאת שחלפה, כששבועות ארוכים המשק היה מושבת, עם מחלת הקורונה וגזרות הקורונה, עדיין אנו רואים, על פי הדוח, גידול משמעותי של 25% במספר הפניות ומספר התלונות, המשך לעלייה במספר התלונות בארבע השנים האחרונות. נתון זה בלבד מלמד על מעמד הנציבות ובעיקר על אמון הציבור בנציבות. חשוב לעיין בדוח, ההחלטות הן לא החלטות של מה בכך, יש בהן החלטות משמעותיות בכל הנושאים.

מרבית ההחלטות יושמו על ידי גופי האכיפה, ומדובר על שינוי הנחיות היועץ המשפטי, על שינוי הנחיות פרקליט המדינה, שינוי דפוסי עבודה, תיקון והצפת ליקויים ותקלות. אני חושב שגוף הביקורת – על מעמדו וחשיבותו אין להרבות מילים, אבל דווקא בתקופה זו,  חשוב לתת סמכויות ושיניים לנציבות. אם אנחנו רוצים גוף ביקורת, לא רק לצורכי אמירה אלא ביקורת של ממש, יש לתת לגוף הזה שיניים וסמכויות, ומהר".

שר המשפטים, גדעון סער: "אני רוצה להודות לך, כב' השופט דוד רוזן על הדו"ח שמשקף עבודה של יחידה לא גדולה מבחינת כוח אדם, אבל ראיתי את המהירות והיעלות שבה אתם מטפלים בתלונות וזה דבר מאוד מאוד חשוב ומכריע בעיניי וכשאתה מדבר על גידול בהיקף התלונות, אין לי ספק שיש לזה זיקה גם לאופן שהציבור רואה את היחס הרציני המהיר והאפקטיבי בטיפול בתלונות. הדבר השני ראיתי מתודה של עבודת ביקורת שחוזרת גם כעוקבת אחרי תיקון הליקויים, והדבר הזה הוא דבר חשוב ומרשים.

בדו"ח יש דגש שהוא בעיניי דגש חשוב בנושא זכויות חשודים ונאשמים, בסוגיות שונות כמו למשל: נושא של גילוי בחומר חקירה; אני חושב שהדברים שנבדקו על ידכם מפנים זרקור לנקודה אמתית וחשובה בעבודה של התביעה מול הסנגוריה בהליך הפלילי. אני בכלל מקווה שאנחנו נצליח ליצור שינוי מהותי במהלך הדיון בהסברים בין הסוגיות שעלו, נושא דיגיטציה, של כל ההליך הפלילי ואני מאוד מקווה שאנחנו גם נצליח להעביר את ההליך הפלילי לרבות ההקשרים הללו של טיפול בחומרי החקירה לעידן חדש ועידן מודרני ואני חושב שהדבר הזה הוא נדרש.

מעבר לכך, אדוני הנציב אנחנו עוד לא מסכמים למרות שזה בעצם הדו"ח האחרון שלך, אבל כללת בו גם המלצות לחקיקה בנושא סמכויות הנציב, אני מודיע שאני אבחן בכובד ראש בהליך כמובן מסודר, בהתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים, אני חושב שהמוסד שאתה עומד בראשו הוא מוסד מאוד מאוד חשוב כחלק מהביקורת המערכתית על עבודת התביעה כולה, פרקליטות, תביעה משטרתית כל מי שבעצם מייצג את המדינה בהליכים, אני רוצה להודות לך מקרב לב".

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט: "אני מבקש להודות לנציב רוזן, יש פה עשייה – גם השנה וגם בשנים הקודמות – ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, מתוך מחויבות מעל הכל, לעקרונות של צדק ויושר, דברים שצריכים להיות נר לרגלינו, של כל מי שאחראי על ייצוג המדינה בערכאות, כמובן גם בתביעה הפלילית אבל כמובן גם בגופי הפרקליטות שעוסקים בנושאים מנהליים ובנושאים אזרחיים. בכל הנושאים האלה עסקת, והדברים ידועים, במרץ בהגינות, ביושר וביעילות רבה מאד, עם הרבה מאד המלצות חשובות, שאנחנו גם יישמנו ולמדנו הרבה מהם, דברים שלא היינו יודעים.. אני לא הייתי יודע, אלמלא הייתי קורא את הפניות אלי, וההמלצות החשובות שחלקן הגדול גם באמת מיושמות ותורמות מאד לנו.

אני רוצה להדגיש שזה אינטרס ראשון במעלה לא של הנציבות אלא של המדינה כולה ושל הפרקליטות ושל כל מי שמייצג את המדינה בערכאות, שהגוף הזה באמת יהיה גוף חזק ורלוונטי שיתרום לנו, בצד כמובן שמירה על העצמאות של הגוף הזה, שזה גם חשוב לא פחות לנציבות מאשר לנו. רוצה להודות לך ולברך אותך על הדברים האלה שתורמים בסופו של יום לפרקליטות וגם למדינה".

ואלה עיקרי הדברים העולים מן הדוח השנתי:

§        במהלך שנת 2020 הוגשו לנציבות 898 פניות (כ-75 פניות בממוצע בחודש). הטיפול ב-841 פניות, שהן כ-94% מהפניות שהוגשו, הסתיים בשנת 2020.

§        מתוך כלל הפניות – 550 תלונות, המהוות עלייה של למעלה מ-26% ממספר התלונות שהוגשו במהלך שנת הפעילות הקודמת. נתון זה מצטרף למגמת עלייה מתמשכת מאז כניסתו של הנציב רוזן לתפקיד, והוא בולט במיוחד על רקע נסיבותיה המיוחדות של השנה החולפת.

§        מתוך 550 התלונות שהוגשו, ב-493 תלונות הסתיים הבירור בשנת 2020 (כ-90%), זאת בנוסף ל-50 תלונות שהוגשו בשנת 2019, שבירורן הסתיים בשנת 2020. סך כל התלונות בהן הסתיים הבירור בשנת 2020 עומד על 543 תלונות.

§        הליך הטיפול בתלונות התקצר והתייעל בשנה החולפת: מענה ראשוני לפונה ניתן בממוצע תוך פחות מיומיים, והזמן הממוצע לבירור תלונה ומתן החלטה עמד על כחודש ימים בלבד. כמו כן, בכ-92% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות מ- 3 חודשים ממועד הגשתן לנציבות.

§        136 מהתלונות בהן ניתנה החלטה במהלך שנת 2020 נמצאו מוצדקות, ומהוות כ-25% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה בשנה זו. 62 מתוך תלונות אלו (כ-46%) לוו בהמלצות אופרטיביות בצידן. לשם ההשוואה, בשנת 2019 נמצאו מוצדקות 96 תלונות, שהיוו כ-23% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש-32 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית.

להלן התפלגות 136 התלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2020:

93 תלונות (כ- 68%) התייחסו לפרקליטות;

23 תלונות (כ-17%) התייחסו למשטרה, ובכלל זה – התביעה המשטרתית ויחידת ההסדר המותנה;

13 תלונות (כ-10%) התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה;

6 תלונות (כ-4%) התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה;

1 תלונה (כ-1%) התייחסה לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

תחומי פעילות והמלצות הנציב: במסגרת התלונות שהוגשו לנציבות בשנה החולפת, טיפלה הנציבות בנושאים רבים ומגוונים שהגיעו לפתחה, וחשפה ליקויים נקודתיים ומערכתיים כאחד.
הנציבות נתנה המלצותיה בתחומים שונים, ובכללם:
–         שמירה על זכויות חשודים ונאשמים
–         הרחקת שוטרים שסרחו מתפקידם כחוקרים וטועני מעצרים עד לסיום הבירור בעניינם
–         הקלה במגבלות העיון בחומר חקירה
–         שימוש מדוד ומושכל בהגשת חומר חסוי לבית המשפט
–         פרסום ההנחיות לפיהן פועלות רשויות האכיפה
–         קביעת דפוסי עבודה בין המשטרה לפרקליטות
–         שמירה על זכויות מתלוננים ונפגעי עבירה
–         פתיחת חקירה בתיקים שנגנזו
–         מניעת ניגוד עניינים
–         מניעת סחבת והימשכות הליכים

כן נדרש הנציב לתת מספר המלצות פרטניות, במקרים בהם התנהלותם של מייצגי מדינה בערכאות עלתה כדי פגם חמור ומהותי, אשר דרש נקיטת צעדים בעניינם. חלק נכבד מהמלצות הנציב יושמו במהלך השנה החולפת והוטמעו בשיטות העבודה של הגופים המבוקרים, ובכלל זה:

§        הרחקת שוטרים שסרחו מתפקידם כחוקרים וטועני מעצרים – לאחר שהתברר כי שוטר שבדה חקירה והעמיד אזרח בסכנת הרשעה המשיך לשמש בתפקידו כשוטר, על אף ההליכים שנוהלו נגדו, קבע הנציב כי היה ראוי ונכון להרחיק את השוטר מתפקידו הרגיש בבית המשפט, ובד בבד להרחיקו מתפקיד חוקר במשטרת ישראל, ולו עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו.

עוד ציין הנציב בהחלטתו, כי לחשיבות בחינת המשך פעילותם של שוטרים שסרחו, נדרש לא אחת במסגרת החלטותיו הקודמות, במסגרתן המליץ לשקול הוצאת הנחייה מערכתית לפיה שוטר אשר סרח, לכאורה, במעשים כנגד אזרח, תישקל הרחקתו מתפקיד הכרוך במגע עם אזרחים ו/או צעדים פיקודיים דומים. ברם, נראה כי הנתיב שנסלל בעבר ממשיך לעמוד בעינו חרף המלצה זו על כלל תכליתה ועיגון מעמדו הערכי של שוטר במשטרת ישראל המובנה בבסיסה.

בעקבות החלטה זו הודיעה מחלקת המשמעת במשטרה כי השוטר לא ישמש עוד כטוען מעצרים ועם הגשת כתב אישום על ידי מח"ש הוצא השוטר לחופשה כפויה ובמקביל זומן לשימוע לשקילת המשך שירותו במשטרה.

§        עדכון חשודים בדבר סגירת התיק בעניינם מיד ובסמוך לקבלת

ההחלטה – בעקבות החלטת הנציב כי אי עדכונו של חשוד בדבר סגירת תיק נגדו, על ידי הגוף שקיבל את ההחלטה, סמוך למועד קבלתה, מנוגדת להנחיות פרקליט מדינה אשר תוקנו בעקבות המלצות הנציב בעבר, הודיע ראש חטיבת התביעות במשטרה כי הגורמים הרלוונטיים במשטרה הונחו לעמוד בחובתם לשליחת מכתבי היידוע לחשודים בדבר סגירת התיק בעניינם, לא יאוחר משבועיים ימים מיום קבלת החלטת הסגירה.

§        נקיטה בצעדים פיקודיים כנגד קצין משטרה – בירור תלונה העלה כי תובע משטרתי עשה בכוחו כקצין משטרה על מנת "להשקיט" או "ליישר" את עורך הדין שהופיע מולו בבית המשפט, בדיבור שאינו משתמע לשני פנים, תוך שנטל אזיקים בידיו על מנת להמחיש ולחדד הדברים. הנציב קבע כי מדובר בהתנהלות פסולה ואסורה בתכלית, והמליץ על נקיטת צעדים בעניינו, ובעקבות כך הודיע המשנה ליועמ"ש המשטרה כי נוכח ממצאי ההחלטה הועברה המלצה להעמיד את התובע לדין משמעתי, ובהמשך נמסר כי ננקטו צעדים בעניינו.

§        בחינת הנהלים לפתיחה בחקירה כנגד מתלונן על תקיפת שוטר – בירור תלונה העלה, כי אזרח שהתייצב והתלונן בתחנת משטרה על תקיפתו על ידי שוטר, מצא עצמו מובא לחדר חקירות ומואשם בתקיפתו של אותו שוטר, חלף הפנייתו למח"ש, כנדרש וכפי שצריך על פי חוק. הנציב בהחלטתו שב וציין הדעה הרווחת, כי כמעט בכל אירוע בו מואשם אזרח בתקיפת שוטר, נחבא אירוע מקביל של תקיפת אזרח על ידי אותו שוטר, וציין כי העובדה שהשוטרים בתחנת המשטרה, חלף הפניית המתלונן למח"ש, פתחו נגדו בחקירה – משמשת כלי ניגוח בידי המלעיזים וחורשי הרעה נגד המשטרה, המגנה, כביכול, על חוטאים מקרבה, דהיינו, שוטרים התוקפים אזרחים ללא סיבה.

§        עשיית שימוש מדוד ומושכל בהגשת חומר חסוי לבית המשפט – בירור תלונה העלה, כי במסגרת ניהול הליך פלילי, ביקשה התביעה המשטרתית להציג לבית המשפט מידע שהינו בבחינת "תרשומת פנימית", במסגרת הצגת ראיות חסויות לבית המשפט. הנציב קבע בהחלטתו, כי הגשת חומר חסוי אינה בבחינת פתיחת ערוץ תקשורת נוסף וחסוי בין התובע לבית המשפט, וכי על התובע היה להביא הדברים לפני בית המשפט בדיון פתוח, כך שתהא לסנגור אפשרות להגיב ולומר את דברו בנושא. בהמשך להמלצת הנציב לעגן התנאים המצדיקים הגשת חומר חסוי בכתובים, הודיע ראש מדור חקירות במשטרת ישראל על קבלת ההמלצה והצעדים שננקטו ליישומה.

§        הסדרת זמני טיפול בבקשות חשודים לשינוי עילת סגירת תיק חקירה – בירור תלונה העלה, כי נושא זמני טיפול בבקשות חשודים לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה נגדם ובעררים על ההחלטות בבקשות אלה, נעדר כיום הסדרה ראויה. הנציב ציין, כי לעילת סגירת תיק נגד חשוד עלולות להיות השלכות דרמטיות ולהשפיע על שמו הטוב, פרנסתו, והמשך חייו כאזרח, והמליץ על הצעדים הראויים להינקט על מנת להביא לעיגון לוחות זמנים לטיפול בבקשות ובעררים מטעם חשודים בנושא האמור. פרקליטות המדינה הודיעה על קבלת ההמלצה ועל נקיטת צעדים ליישומה.

§        חשיבות הצגת תיעוד ויזואלי בדיוני מעצרים – המשטרה ביקשה להאריך מעצרו של אדם, לאחר שהוכה על ידי שוטרים באופן קשה, וזאת, מבלי שהציגה לבית המשפט סרטונים ממצלמות הגוף של השוטרים, ותוך התנגדותה להצגת סרטון שהיה בידי ההגנה, ואשר תיעד את האירוע. הנציב קבע, כי המשטרה נמנעה מלהציג תמונה עובדתית אובייקטיבית הנובעת מכליה ומאנשיה, וכי מדובר בהתנהלות שעלולה להטעות ולעוות דין, עד הובלת אדם למעצר שווא, והמליץ לחדד הנהלים בנושא. חטיבת החקירות הודיעה על קבלת ההמלצה ועל הצעדים שננקטו ליישומה.

§        הטלת קנסות חלף הגשת כתבי אישום בעבירות המתאימות לכך – בירור תלונה העלה, כי יחידת התביעות במשרד התחבורה מנהלת הליך פלילי נגד נהג מונית, משך מספר שנים, בגין חיוב יתר בסך 3.8 ₪. הנציב ציין כי העמדת אזרח נורמטיבי לדין פלילי בנסיבות האמורות אינה מתיישבת עם תכליתו של המשפט הפלילי, ואף לא עם השכל הישר, קל וחומר נוכח בזבוז משאבי הציבור הכרוכים בכך. הנציב המליץ לתקן החקיקה הקיימת, באופן שיאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה, באמצעות הטלת קנסות על נהגי מוניות, חלף הגשת כתבי אישום פליליים נגדם לבית המשפט. לאחר פרסום הדוח עודכנה הנציבות על ידי הלשכה המשפטית במשרד התחבורה, כי המלצת הנציב התקבלה וכי בעבירות אשר אופן בירורן פשוט ויעיל, יבוצע הליך של הטלת קנס מנהלי קצוב חלף בדיקתן במישור הפלילי.

§        מיצוי חקירה בעניינו של קצין שהורה על רישום כזב בדוח פעולה משטרתי – בירור תלונה העלה, כי מח"ש לא השלימה חקירתה בפרשה חמורה, בעניינו של קצין שהורה לרשום כזב בדוח פעולה משטרתי, וכתוצאה מרישום זה נאלצה התביעה המשטרתית לחזור בה מכתב אישום; וכי חקירת הפרשה התעכבה במשך למעלה משנתיים, בשל תקלה בהעברת התיק, כאשר קצין המשטרה, החשוד במעשים חמורים, ממשיך לשמש בתפקיד רגיש ביחידת עילית במשטרה.
הנציב קבע כי מח"ש הותירה במהלך החקירה כלל טענות וסימני שאלה רבים במקומם, מבלי לחתור לתשובה, והמליץ לפני היועץ המשפטי לממשלה לשקול להורות על מיצוי חקירת מח"ש בנושא. כן המליץ לפני המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לשקול בדיקת התקלה שנתגלתה בהעברת התיק בין היחידות השונות, ולהורות על נקיטת צעדים שיהא בהם למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

§        העברת חומרי חקירה מתיק העבודה של המעבדה לזיהוי פלילי לידי ההגנה – בירור תלונה העלה, כי על פי מדיניות הפרקליטות, התביעה, על פי רוב, אינה מבקשת לקבל לידיה את תיקי העבודה של מעבדות פורנזיות, וכתוצאה מכך, תיקים אלה אינם מועברים לסנגוריה, על אף שהם יכולים לכלול חומרי חקירה רלוונטיים להגנת הנאשם.  הנציב קבע בהחלטתו, כי מדיניות זו לוקה בחסר, וכי הימנעות התביעה מלקבל את תיק העבודה עלולה להוביל לניהול משפט, מבלי שהפרקליט המטפל נחשף לכלל הראיות בתיק ומבלי שחומר חקירה רלוונטי הועבר לעיון ההגנה. בהתאם לכך, המליץ הנציב על גיבוש נוהלי העברת תיק העבודה לתביעה, אשר תקבע מהם החומרים מתוך התיק ששומה להעביר להגנה. פרקליטות המדינה הודיעה על הצעדים שננקטו לצורך יישום המלצת הנציב.

§        נטילת כוחות האכיפה בעבירות תכנון ובניה מעירייה במרכז – מבירור התלונה שבנדון הצטיירה תמונה חמורה בכל הנוגע לאכיפת דיני התכנון והבניה בעיר במרכז הארץ, בה מזה זמן אין מפקח שיכול לחקור חשדות לעבירות המתבצעות ברחבי העיר. עובדה זו משליכה ישירות על יכולתה של התביעה העירונית להתמודד עם תלונות תושבים וגורמים אחרים על הפרות חוק. הנציב קבע, כי במצב בלתי נסבל שכזה, לתושב העיר הרואה עצמו נפגע, אין כתובת לפנות אליה, וכי בעיר שורר לאורך תקופה ארוכה מעין ואקום באכיפת החוק, הפוגע בבסיס הסדר הציבורי. בהתאם לכך, המליץ הנציב ליועץ המשפטי לממשלה לפעול לנטילת סמכויות האכיפה בתחום התכנון והבניה מהעירייה נשוא התלונה, ובימים אלה מתבצעת עבודת מטה בנושא. כן עדכן היועץ המשפטי לממשלה, כי נוכח חומרת ממצאי התלונה, ננקטו צעדים נוספים על מנת להגביר, בטווח הזמן המידי, את אכיפת דיני התכנון והבניה בעיר נושא התלונה.

§        הופעת טועני מעצרים בדיונים ובקיאותם בחומרי החקירה – בירור תלונה העלה כי טוען משטרתי ביקש להאריך מעצרו של חשוד בחמישה ימים, מבלי שידע להצביע על האינדיקציות הקושרות את החשוד לחשדות נגדו, ומבלי שהדוח הסודי שהגיש לבית המשפט, ואשר על בסיסו התבקש המעצר, היה ברור לו. הנציב קבע כי מדובר בהתנהלות שאינה מתקבלת על הדעת, והמליץ על יישום שורת המלצות שגיבש קצין אח"מ מרחבי בעקבות מקרה זה. לשכת ראש אח"מ הודיעה על קבלת ההמלצה ועל הצעדים שננקטו ליישומה.

§        עיגון מנגנון בקרה למניעת עיכוב טיפול בעררים – בעקבות עיכובים חוזרים ונשנים בהעברת עררים מהגוף הסוגר למחלקת עררים, המליץ הנציב על מינוי גורם שיהיה אחראי על המעקב בעניין זה בכל יחידה המטפלת בעררים ועל הידוק והתייעלות הפיקוח על כך. בעקבות ההמלצה, הודיעה המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) כי נעשתה עבודת מטה בנושא והוכנסה מערכת מחשוב המאפשרת מעקב ובקרה צמודים אחר לוחות הזמנים לטיפול בעררים. כן הונחו על שולחנו של הנציב במהלך השנה החולפת תלונות אשר ביקשו לבחון ולדוק בהתנהלותם של העומדים בראש מערכת המשפט, הן במסגרת תפקידם הציבורי, הן מחוצה לו. תלונות אלו העלו סוגיות עקרוניות וחשובות, אשר עסקו, בין היתר, בנושאים הבאים:

§        שאלת סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לפעול כמ"מ פרקליט המדינה – במסגרת התלונה שבנדון, נדון הקושי העקרוני-נורמטיבי במצב הדברים בו היועץ המשפטי לממשלה, ראש התביעה בישראל, נושא, הלכה למעשה, בסמכויותיו של פרקליט המדינה. הנציב ציין בהחלטתו, כי קושי עקרוני זה עשוי לבוא לידי ביטוי במספר היבטים, ובכלל זה מקום בו על פרקליט המדינה להידרש לחומר חקירה בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה, ולהיפך. הנציב קבע כי מילוי משרה "כפולה", כאמור, יש בו כדי לפגוע בעצמאות המקצועית הנדרשת מכל אחד מנושאי התפקידים, והמליץ להביא מצב מוקשה זה לידי פתרון באמצעות עיגון נורמטיבי, בחוק, או בדרך אחרת, אשר יורה, כי משנה לפרקליט המדינה שיקבע מראש, ישמש כממלא מקום פרקליט המדינה, משתתפנה המשרה או משייבצר מפרקליט המדינה למלא תפקידו.

§        בחינת נסיבות סגירת תיק החקירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה בפרשת הרפז – התלונה שבנדון עסקה בבירור נסיבות סגירת תיק החקירה בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה בפרשת הרפז, לאחר זמן ממושך, על ידי הפרקליטות. הנציב ציין בהחלטתו, כי על אף החשש של פרקליט המדינה דאז מניגוד העניינים הכרוך בהחלטה על סגירת התיק – באיזון הנדרש בין החשש למראית עין לבין כבודו ושמו הטוב של כל אדם, גם אם הוא נושא תפקיד ציבורי – הכף נוטה לטובת ההכרעה המקצועית. בהתאם לכך, קבע הנציב, כי הותרת תיק המשטרה פתוח הינה בבחינת התנהלות בלתי ראויה של הפרקליטות.

§        בחינת ניגוד העניינים של היועץ המשפטי לממשלה בוועדת האיתור לפרקליט המדינה – התלונה שבנדון עסקה בבחינת ניגוד העניינים הנטען במינוי היועץ המשפטי לממשלה ליושב ראש ועדת האיתור למשרת פרקליט המדינה, על רקע קיומו של תיק משטרה פתוח בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה בפרשת הרפז. הנציב קבע כי במצב העניינים הנוכחי נוצר בסיס ממשי לחשש לניגוד עניינים כמתואר לעיל. יחד עם זאת, נוכח הודעה מפורשת מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה אין בכוונתו לפנות בנושא לפרקליט המדינה הבא, מצא הנציב כי בטל החשש מפני ניגוד עניינים כאמור.

שר המשפטים, גדעון סער: "כגודל הכוח והסמכות המופקדים בידי עובדת או עובד ציבור, כן גודל אחריותם וחובתם לעמוד לביקורת מול הציבור, שאותו הם משרתים, ולתת בפניו דין וחשבון, בשקיפות ובניקיון כפיים. יודגש, מטרת הביקורת אינה לפגוע במעמדם של מייצגי המדינה בערכאות, אלא להפך – לחזקם, בשיפור ותיקון הטעון תיקון בעבודתם ומאידך לחזק את אמון הציבור, הנוכח לראות כי יש גוף עצמאי ואובייקטיבי, המנטר ופועל לטיוב עבודה חשובה זו. מאז נחקק החוק שמכוחו פועלת הנציבות נצבר ניסיון רב, והומחש הצורך לחזק את הנציבות ואת הכלים העומדים לרשותה במלאכתה".

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט: עבודת מערך הביקורת על מיצגי המדינה בערכאות משמעותית מאוד לתפקוד התביעה הכללית ומערך מייצגי המדינה בערכאות, ולביצור שלטון החוק במדינת ישראל. מערך התביעה הכללית וייצוג המדינה בערכאות הם חלק מהמערכת השלטונית הנותנת שרות ייחודי וחשוב לאזרחי מדינת ישראל, ומתוך כך קיימת חשיבות רבה לשיפור עבודתנו, לאיתור ליקויים ותיקונם. לצד זאת, יש חובה לשמור על עצמאות מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, על מנת שיוכלו להפעיל את שיקול הדעת המקצועי בלא מורא וללא השפעות זרות. גוף הביקורת, בהנהגתו של כבוד השופט דוד רוזן, פועל במקצועיות רבה וביעילות לקיים ביקורת בונה ועניינית, החותרת לתיקון ליקויים וכשלים המתגלים בעבודתנו. כל זאת, מתוך הבנה כי מערכת הנתונה לביקורת אפקטיבית והוגנת היא מערכת איתנה ואחראית אשר ראויה לאמון הציבור".

מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי: "הדוח מלמדנו על ההיקף הרחב של מערך מייצגי המדינה בערכאות הנתון לביקורת הנציבות, ועל ההמלצות הרבות שניתנו בעקבות בירור התלונות. הליך יישום ההמלצות דורש לעיתים עבודת מטה מורכבת והקצאת משאבים לא מבוטלים. מעיון בדוח למדתי כי המלצות הנציבות אומצו והוטמעו על ידי הגופים המבוקרים באופן נרחב תוך שיתוף פעולה. שיתוף פעולה זה הוא המפתח לפעילות הנציבות לשיפור וקידום הגופים המבוקרים".

נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן: "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, רואה עצמה, על מכלול תפקידיה, כמי שבכוחה לתרום להגברת אמון הציבור במערכת המשפט, והנני סבור, כי שנה זו, על אף האתגרים שנשאה עמה, ולא מעט בגינם, היוותה קרקע לעיצוב הנציבות והכרת הציבור בה כגוף ביקורת עצמאי, מקצועי ונטול פניות. הנציבות מבקשת להמשיך להוות כתובת נוחה וזמינה לכל מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות של מייצג המדינה בערכאות, ולהמשיך עשייתה כגורם בקרה משמעותי ואפקטיבי, המביא לשיפור התנהלות הגופים המבוקרים ולחיזוק אמון הציבור בהם ובפועלם".